ממיר קרינה
ממיר יחידות קרינה: הבנת גריי, סיוורט, בקרל, קירי ורנטגן - המדריך המלא לבטיחות קרינה
קרינה היא אנרגיה הנעה בחלל — מקרניים קוסמיות המפציצות את כדור הארץ ועד לקרני רנטגן המסייעות לרופאים לראות בתוך גופך. הבנת יחידות הקרינה חיונית לאנשי מקצוע בתחום הרפואה, לעובדי גרעין ולכל מי שדואג לבטיחות מפני קרינה. אך הנה מה שרוב האנשים אינם יודעים: ישנם ארבעה סוגים שונים לחלוטין של מדידות קרינה, ואי אפשר להמיר ביניהם ללא מידע נוסף. מדריך זה מסביר את מנת הקרינה הספוגה (גריי, ראד), המנה השקולה (סיוורט, רם), הרדיואקטיביות (בקרל, קירי) והחשיפה (רנטגן) — עם נוסחאות המרה, דוגמאות מהעולם האמיתי, היסטוריה מרתקת והנחיות בטיחות.
מהי קרינה?
קרינה היא אנרגיה הנעה בחלל או בחומר. היא יכולה להיות גלים אלקטרומגנטיים (כמו קרני רנטגן, קרני גמא או אור) או חלקיקים (כמו חלקיקי אלפא, חלקיקי בטא או נייטרונים). כאשר קרינה עוברת דרך חומר, היא יכולה להפקיד אנרגיה ולגרום ליינון - קריעת אלקטרונים מאטומים.
סוגי קרינה מייננת
חלקיקי אלפא (α)
גרעיני הליום (2 פרוטונים + 2 נייטרונים). נעצרים על ידי נייר או עור. מסוכנים מאוד אם נבלעים/נשאפים. מקדם Q: 20.
חדירה: נמוכה
סכנה: סכנה פנימית גבוהה
חלקיקי בטא (β)
אלקטרונים או פוזיטרונים במהירות גבוהה. נעצרים על ידי פלסטיק, רדיד אלומיניום. חדירות בינונית. מקדם Q: 1.
חדירה: בינונית
סכנה: סכנה בינונית
קרני גמא (γ) וקרני רנטגן
פוטונים בעלי אנרגיה גבוהה. דורשים עופרת או בטון עבה כדי לעצור אותם. בעלי החדירות הגבוהה ביותר. מקדם Q: 1.
חדירה: גבוהה
סכנה: סכנת חשיפה חיצונית
נייטרונים (n)
חלקיקים ניטרליים מתגובות גרעיניות. נעצרים על ידי מים, בטון. מקדם Q משתנה: 5-20 תלוי באנרגיה.
חדירה: גבוהה מאוד
סכנה: סכנה חמורה, מפעילה חומרים
מכיוון שהשפעות הקרינה תלויות גם באנרגיה הפיזית שנספגה וגם בנזק הביולוגי שנגרם, אנו זקוקים למערכות מדידה שונות. צילום חזה ואבק פלוטוניום עשויים לספק את אותה מנה ספוגה (גריי), אך הנזק הביולוגי (סיוורט) שונה באופן מהותי מכיוון שחלקיקי אלפא מפלוטוניום מזיקים פי 20 ליחידת אנרגיה מאשר קרני רנטגן.
עזרים לזיכרון והתייחסות מהירה
חישוב מהיר בראש
- **1 גריי = 100 ראד** (מנה ספוגה, קל לזכור)
- **1 סיוורט = 100 רם** (מנה שקולה, אותו דפוס)
- **1 קירי = 37 ג'יגה-בקרל** (פעילות, בדיוק על פי ההגדרה)
- **לקרני רנטגן: 1 גריי = 1 סיוורט** (מקדם איכות = 1)
- **לחלקיקי אלפא: 1 גריי = 20 סיוורט** (מקדם איכות = 20, פי 20 יותר מזיק)
- **צילום חזה ≈ 0.1 מיליסיוורט** (זכרו את אמת המידה הזו)
- **קרינת רקע שנתית ≈ 2.4 מיליסיוורט** (ממוצע עולמי)
ארבעת כללי הקטגוריות
- **מנה ספוגה (גריי, ראד):** אנרגיה פיזית שנספגה, ללא ביולוגיה
- **מנה שקולה (סיוורט, רם):** נזק ביולוגי, כולל מקדם איכות
- **פעילות (בקרל, קירי):** קצב דעיכה רדיואקטיבית, לא חשיפה
- **חשיפה (רנטגן):** יחידה ישנה, לקרני רנטגן באוויר בלבד, כמעט לא בשימוש
- **לעולם אל תמירו בין קטגוריות** ללא חישובים פיזיקליים
מקדם איכות (Q) של קרינה
- **קרני רנטגן וגמא:** Q = 1 (ולכן 1 גריי = 1 סיוורט)
- **חלקיקי בטא:** Q = 1 (אלקטרונים)
- **נייטרונים:** Q = 5-20 (תלוי אנרגיה)
- **חלקיקי אלפא:** Q = 20 (הכי מזיקים לכל גריי)
- **יונים כבדים:** Q = 20
טעויות קריטיות שיש להימנע מהן
- **לעולם אל תניחו שגריי = סיוורט** מבלי לדעת את סוג הקרינה (נכון רק לקרני רנטגן/גמא)
- **לא ניתן להמיר בקרל לגריי** ללא נתונים על האיזוטופ, האנרגיה, הגיאומטריה, הזמן והמסה
- **רנטגן רק לקרני רנטגן/גמא באוויר** — לא עובד עבור רקמות, אלפא, בטא, נייטרונים
- **אל תבלבלו בין ראד (מנה) לבין ראד (יחידת זווית)** — שונים לחלוטין!
- **פעילות (בקרל) ≠ מנה (גריי/סיוורט)** — פעילות גבוהה אינה אומרת מנה גבוהה ללא גיאומטריה
- **1 מיליסיוורט ≠ 1 מיליגריי** אלא אם כן Q=1 (לקרני רנטגן כן, לנייטרונים/אלפא לא)
דוגמאות מהירות להמרה
עובדות מדהימות על קרינה
- אתה מקבל כ-2.4 מיליסיוורט קרינה בשנה רק ממקורות טבעיים - בעיקר מגז ראדון בבניינים
- צילום חזה אחד שווה ערך לאכילת 40 בננות מבחינת מנת קרינה (שניהם ~0.1 מיליסיוורט)
- אסטרונאוטים בתחנת החלל הבינלאומית מקבלים פי 60 יותר קרינה מאנשים על כדור הארץ - כ-150 מיליסיוורט לשנה
- המחברות של מארי קירי בנות מאה השנים עדיין רדיואקטיביות מכדי לגעת בהן; הן מאוחסנות בקופסאות מצופות עופרת
- עישון חפיסת סיגריות ביום חושף את הריאות ל-160 מיליסיוורט בשנה - מפולוניום-210 בטבק
- משטחי גרניט פולטים קרינה - אך תצטרך לישון עליהם במשך 6 שנים כדי להשתוות לצילום חזה אחד
- המקום הרדיואקטיבי ביותר על פני כדור הארץ אינו צ'רנוביל - אלא מכרה אורניום בקונגו עם רמות הגבוהות פי 1,000 מהרגיל
- טיסה מחוף לחוף (0.04 מיליסיוורט) שווה ערך ל-4 שעות של קרינת רקע רגילה
מדוע אינך יכול להמיר בין ארבעת סוגי היחידות הללו
מדידות קרינה מחולקות לארבע קטגוריות המודדות דברים שונים לחלוטין. המרת גריי לסיוורט, או בקרל לגריי, ללא מידע נוסף, דומה לניסיון להמיר קמ"ש לטמפרטרוה - חסר משמעות פיזית ועלול להיות מסוכן בהקשרים רפואיים.
לעולם אל תנסה לבצע המרות אלו בסביבות מקצועיות ללא התייעצות עם פרוטוקולי בטיחות קרינה ופיזיקאים רפואיים מוסמכים.
ארבעת כמויות הקרינה
מנה ספוגה
אנרגיה שנספגה בחומר
יחידות: גריי (Gy), ראד, J/kg
כמות אנרגיית הקרינה שנספגה לקילוגרם של רקמה. פיזית בלבד - אינה מתחשבת בהשפעות ביולוגיות.
דוגמה: צילום חזה: 0.001 גריי (1 מיליגריי) | סריקת CT: 0.01 גריי (10 מיליגריי) | מנה קטלנית: 4-5 גריי
- 1 גריי = 100 ראד
- 1 מיליגריי = 100 מיליראד
- 1 גריי = 1 ג'אול/ק"ג
מנה שקולה
השפעה ביולוגית על רקמה
יחידות: סיוורט (Sv), רם
ההשפעה הביולוגית של קרינה, תוך התחשבות בנזק השונה מסוגי קרינת אלפא, בטא, גמא ונייטרונים.
דוגמה: קרינת רקע שנתית: 2.4 מיליסיוורט | צילום חזה: 0.1 מיליסיוורט | מגבלה תעסוקתית: 20 מיליסיוורט לשנה | קטלני: 4-5 סיוורט
- 1 סיוורט = 100 רם
- לקרני רנטגן: 1 גריי = 1 סיוורט
- לחלקיקי אלפא: 1 גריי = 20 סיוורט
רדיואקטיביות (פעילות)
קצב דעיכה של חומר רדיואקטיבי
יחידות: בקרל (Bq), קירי (Ci)
מספר האטומים הרדיואקטיביים המתפרקים בשנייה. אומר לך כמה החומר 'רדיואקטיבי', לא כמה קרינה אתה מקבל.
דוגמה: גוף האדם: 4,000 בקרל | בננה: 15 בקרל | סמן לסריקת PET: 400 מגה-בקרל | גלאי עשן: 37 קילו-בקרל
- 1 קירי = 37 ג'יגה-בקרל
- 1 מיליקירי = 37 מגה-בקרל
- 1 מיקרוקירי = 37 קילו-בקרל
חשיפה
יינון באוויר (קרני רנטגן/גמא בלבד)
יחידות: רנטגן (R), C/kg
כמות היינון הנוצרת באוויר על ידי קרני רנטגן או קרני גמא. מדידה ישנה יותר, שכמעט ואינה בשימוש כיום.
דוגמה: צילום חזה: 0.4 מילירנטגן | צילום שיניים: 0.1-0.3 מילירנטגן
- 1 רנטגן = 0.000258 קולון/ק"ג
- 1 רנטגן ≈ 0.01 סיוורט (הערכה גסה)
נוסחאות המרה - כיצד להמיר יחידות קרינה
לכל אחת מארבע קטגוריות הקרינה יש נוסחאות המרה משלה. ניתן להמיר רק בתוך קטגוריה, לעולם לא בין קטגוריות.
המרות מנה ספוגה (גריי ↔ ראד)
יחידת בסיס: גריי (Gy) = 1 ג'אול לקילוגרם (J/kg)
| מ | ל | נוסחה | דוגמה |
|---|---|---|---|
| Gy | rad | ראד = גריי × 100 | 0.01 גריי = 1 ראד |
| rad | Gy | גריי = ראד ÷ 100 | 100 ראד = 1 גריי |
| Gy | mGy | מיליגריי = גריי × 1,000 | 0.001 גריי = 1 מיליגריי |
| Gy | J/kg | ג'אול/ק"ג = גריי × 1 (זהה) | 1 גריי = 1 ג'אול/ק"ג |
טיפ מהיר: זכור: 1 גריי = 100 ראד. הדמיה רפואית משתמשת לעתים קרובות במיליגריי (mGy) או בסנטיגריי (cGy = ראד).
מעשי: צילום חזה: 0.001 גריי = 1 מיליגריי = 100 מיליראד = 0.1 ראד
המרות מנה שקולה (סיוורט ↔ רם)
יחידת בסיס: סיוורט (Sv) = מנה ספוגה (Gy) × מקדם איכות קרינה (Q)
כדי להמיר גריי (ספוגה) לסיוורט (שקולה), יש להכפיל ב-Q:
| סוג קרינה | מקדם Q | נוסחה |
|---|---|---|
| קרני רנטגן, קרני גמא | 1 | סיוורט = גריי × 1 |
| חלקיקי בטא, אלקטרונים | 1 | סיוורט = גריי × 1 |
| נייטרונים (תלוי באנרגיה) | 5-20 | סיוורט = גריי × 5 עד 20 |
| חלקיקי אלפא | 20 | סיוורט = גריי × 20 |
| יונים כבדים | 20 | סיוורט = גריי × 20 |
| מ | ל | נוסחה | דוגמה |
|---|---|---|---|
| Sv | rem | רם = סיוורט × 100 | 0.01 סיוורט = 1 רם |
| rem | Sv | סיוורט = רם ÷ 100 | 100 רם = 1 סיוורט |
| Sv | mSv | מיליסיוורט = סיוורט × 1,000 | 0.001 סיוורט = 1 מיליסיוורט |
| Gy (קרני רנטגן) | Sv | סיוורט = גריי × 1 (עבור Q=1) | 0.01 גריי קרני רנטגן = 0.01 סיוורט |
| Gy (אלפא) | Sv | סיוורט = גריי × 20 (עבור Q=20) | 0.01 גריי אלפא = 0.2 סיוורט! |
טיפ מהיר: זכור: 1 סיוורט = 100 רם. עבור קרני רנטגן וגמא, 1 גריי = 1 סיוורט. עבור חלקיקי אלפא, 1 גריי = 20 סיוורט!
מעשי: קרינת רקע שנתית: 2.4 מיליסיוורט = 240 מילירם. מגבלה תעסוקתית: 20 מיליסיוורט לשנה = 2 רם לשנה.
המרות רדיואקטיביות (פעילות) (בקרל ↔ קירי)
יחידת בסיס: בקרל (Bq) = 1 התפרקות רדיואקטיבית לשנייה (1 dps)
| מ | ל | נוסחה | דוגמה |
|---|---|---|---|
| Ci | Bq | בקרל = קירי × 3.7 × 10¹⁰ | 1 קירי = 37 ג'יגה-בקרל (בדיוק) |
| Bq | Ci | קירי = בקרל ÷ (3.7 × 10¹⁰) | 37 ג'יגה-בקרל = 1 קירי |
| mCi | MBq | מגה-בקרל = מיליקירי × 37 | 10 מיליקירי = 370 מגה-בקרל |
| µCi | kBq | קילו-בקרל = מיקרוקירי × 37 | 1 מיקרוקירי = 37 קילו-בקרל |
| Bq | dpm | התפרקויות לדקה = בקרל × 60 | 100 בקרל = 6,000 התפרקויות לדקה |
טיפ מהיר: זכור: 1 קירי = 37 ג'יגה-בקרל (בדיוק). 1 מיליקירי = 37 מגה-בקרל. 1 מיקרוקירי = 37 קילו-בקרל. אלו הן המרות ליניאריות.
מעשי: סמן לסריקת PET: 400 מגה-בקרל ≈ 10.8 מיליקירי. גלאי עשן: 37 קילו-בקרל = 1 מיקרוקירי.
לא ניתן להמיר בקרל לגריי מבלי לדעת: סוג איזוטופ, אנרגיית דעיכה, גיאומטריה, מיגון, זמן חשיפה ומסה!
המרות חשיפה (רנטגן ↔ C/kg)
יחידת בסיס: קולון לקילוגרם (C/kg) - יינון באוויר
| מ | ל | נוסחה | דוגמה |
|---|---|---|---|
| R | C/kg | C/kg = רנטגן × 2.58 × 10⁻⁴ | 1 רנטגן = 0.000258 קולון/ק"ג |
| C/kg | R | רנטגן = C/kg ÷ (2.58 × 10⁻⁴) | 0.000258 קולון/ק"ג = 1 רנטגן |
| R | mR | מילירנטגן = רנטגן × 1,000 | 0.4 רנטגן = 400 מילירנטגן |
| R | Gy (בקירוב באוויר) | גריי ≈ רנטגן × 0.0087 | 1 רנטגן ≈ 0.0087 גריי באוויר |
| R | Sv (הערכה גסה) | סיוורט ≈ רנטגן × 0.01 | 1 רנטגן ≈ 0.01 סיוורט (גס מאוד!) |
טיפ מהיר: רנטגן הוא רק עבור קרני רנטגן וגמא באוויר. כמעט ולא בשימוש כיום - הוחלף בגריי ובסיוורט.
מעשי: צילום חזה בגלאי: ~0.4 מילירנטגן. זה אומר אם מכשיר הרנטגן עובד, לא את מנת המטופל!
חשיפה (R) מודדת רק יינון באוויר. אינה חלה על רקמות, אלפא, בטא או נייטרונים.
גילוי הקרינה
1895 — וילהלם רנטגן
קרני רנטגן
כשעבד עד שעה מאוחרת, רנטגן הבחין במסך פלואורסצנטי זוהר בחדר למרות ששפופרת הקרן הקתודית שלו הייתה מכוסה. תמונת הרנטגן הראשונה: ידה של אשתו עם העצמות והטבעת הנישואין הנראות לעין. היא קראה 'ראיתי את מותי!' הוא זכה בפרס נובל הראשון בפיזיקה (1901).
חולל מהפכה ברפואה בן לילה. עד שנת 1896, רופאים ברחבי העולם השתמשו בקרני רנטגן לאיתור קליעים ולקביעת עצמות שבורות.
1896 — אנרי בקרל
רדיואקטיביות
השאיר מלחי אורניום על לוח צילום עטוף במגירה. ימים לאחר מכן, הלוח היה מעורפל - אורניום פלט קרינה באופן ספונטני! הוא חלק את פרס נובל לשנת 1903 עם בני הזוג קירי. הוא נכווה בטעות כשנשא חומרים רדיואקטיביים בכיס האפודה שלו.
הוכיח שהאטומים אינם בלתי ניתנים לחלוקה - הם יכולים להתפרק באופן ספונטני.
1898 — מארי ופייר קירי
פולוניום ורדיום
עיבדו טונות של פיצ'בלנדה ביד במחסן קר בפריז. הם גילו את הפולוניום (שנקרא על שם פולין) ואת הרדיום (שזוהר בכחול בחושך). הם שמרו בקבוקון רדיום ליד מיטתם 'כי זה נראה כל כך יפה בלילה'. מארי זכתה בפרסי נובל בפיזיקה ובכימיה - האדם היחיד שזכה בשני מדעים.
הרדיום הפך לבסיס לטיפול מוקדם בסרטן. מארי מתה בשנת 1934 מאנמיה אפלסטית שנגרמה מקרינה. המחברות שלה עדיין רדיואקטיביות מכדי לגעת בהן - הן מאוחסנות בקופסאות מצופות עופרת.
1899 — ארנסט רתרפורד
קרינת אלפא ובטא
גילה שהקרינה מגיעה בסוגים שונים עם יכולות חדירה שונות: אלפא (נעצרת על ידי נייר), בטא (חודרת רחוק יותר), גמא (התגלתה בשנת 1900 על ידי וילארד). הוא זכה בפרס נובל לכימיה בשנת 1908.
הניח את היסודות להבנת המבנה הגרעיני והמושג המודרני של מנה שקולה (סיוורט).
אמות מידה למנת קרינה
| מקור / פעילות | מנה טיפוסית | הקשר / בטיחות |
|---|---|---|
| אכילת בננה אחת | 0.0001 מיליסיוורט | מנת בננה שקולה (BED) מאשלגן-40 |
| שינה ליד אדם (8 שעות) | 0.00005 מיליסיוורט | הגוף מכיל אשלגן-40, פחמן-14 |
| צילום רנטגן שיניים | 0.005 מיליסיוורט | יום אחד של קרינת רקע |
| סורק גוף בשדה תעופה | 0.0001 מיליסיוורט | פחות מבננה אחת |
| טיסה ניו יורק-לוס אנג'לס (הלוך ושוב) | 0.04 מיליסיוורט | קרניים קוסמיות בגובה |
| צילום חזה | 0.1 מיליסיוורט | 10 ימי קרינת רקע |
| מגורים בדנוור (שנה נוספת) | 0.16 מיליסיוורט | גובה רב + גרניט |
| ממוגרפיה | 0.4 מיליסיוורט | 7 שבועות של קרינת רקע |
| סריקת CT ראש | 2 מיליסיוורט | 8 חודשים של קרינת רקע |
| קרינת רקע שנתית (ממוצע עולמי) | 2.4 מיליסיוורט | ראדון, קוסמית, קרקעית, פנימית |
| סריקת CT חזה | 7 מיליסיוורט | 2.3 שנות קרינת רקע |
| סריקת CT בטן | 10 מיליסיוורט | 3.3 שנות קרינת רקע = 100 צילומי חזה |
| סריקת PET | 14 מיליסיוורט | 4.7 שנות קרינת רקע |
| מגבלה תעסוקתית (שנתית) | 20 מיליסיוורט | עובדי קרינה, בממוצע על פני 5 שנים |
| עישון 1.5 חפיסות ביום (שנתי) | 160 מיליסיוורט | פולוניום-210 בטבק, מנה לריאות |
| מחלת קרינה חריפה | 1,000 מיליסיוורט (1 סיוורט) | בחילה, עייפות, ירידה בספירת הדם |
| LD50 (50% קטלני) | 4,000-5,000 מיליסיוורט | מנה קטלנית ל-50% מהאוכלוסייה ללא טיפול |
מנות קרינה בעולם האמיתי
קרינת רקע טבעית (בלתי נמנעת)
שנתי: 2.4 מיליסיוורט לשנה (ממוצע עולמי)
גז ראדון בבניינים
1.3 מיליסיוורט לשנה (54%)
משתנה פי 10 לפי מיקום
קרניים קוסמיות מהחלל
0.3 מיליסיוורט לשנה (13%)
עולה עם הגובה
קרקעית (סלעים, אדמה)
0.2 מיליסיוורט לשנה (8%)
גרניט פולט יותר
פנימית (מזון, מים)
0.3 מיליסיוורט לשנה (13%)
אשלגן-40, פחמן-14
מנות בהדמיה רפואית
| הליך | מנה | שווה ערך |
|---|---|---|
| צילום שיניים | 0.005 מיליסיוורט | יום אחד של קרינת רקע |
| צילום חזה | 0.1 מיליסיוורט | 10 ימים של קרינת רקע |
| ממוגרפיה | 0.4 מיליסיוורט | 7 שבועות של קרינת רקע |
| CT ראש | 2 מיליסיוורט | 8 חודשים של קרינת רקע |
| CT חזה | 7 מיליסיוורט | 2.3 שנות קרינת רקע |
| CT בטן | 10 מיליסיוורט | 3.3 שנות קרינת רקע |
| סריקת PET | 14 מיליסיוורט | 4.7 שנות קרינת רקע |
| בדיקת מאמץ לבבית | 10-15 מיליסיוורט | 3-5 שנות קרינת רקע |
השוואות יומיומיות
- אכילת בננה אחת0.0001 מיליסיוורט — 'מנת בננה שקולה' (BED)!
- שינה ליד מישהו 8 שעות0.00005 מיליסיוורט — הגוף מכיל אשלגן-40, פחמן-14
- טיסה ניו יורק ללוס אנג'לס (הלוך ושוב)0.04 מיליסיוורט — קרניים קוסמיות בגובה
- מגורים בדנוור שנה אחת+0.16 מיליסיוורט — גובה רב + גרניט
- עישון 1.5 חפיסות ליום שנה אחת160 מיליסיוורט — פולוניום-210 בטבק!
- בית לבנים לעומת עץ (שנה אחת)+0.07 מיליסיוורט — לבנה מכילה רדיום/תוריום
מה הקרינה עושה לגופך
| Dose | Effect | Details |
|---|---|---|
| 0-100 מיליסיוורט | אין השפעות מיידיות | סיכון ארוך טווח לסרטן +0.5% לכל 100 מיליסיוורט. הדמיה רפואית מוצדקת בקפידה בטווח זה. |
| 100-500 מיליסיוורט | שינויים קלים בדם | ירידה ניתנת לזיהוי בתאי הדם. אין תסמינים. סיכון לסרטן +2-5%. |
| 500-1,000 מיליסיוורט | מחלת קרינה קלה אפשרית | בחילה, עייפות. צפויה החלמה מלאה. סיכון לסרטן +5-10%. |
| 1-2 סיוורט | מחלת קרינה | בחילה, הקאות, עייפות. ספירת הדם יורדת. סביר להחלים עם טיפול. |
| 2-4 סיוורט | מחלת קרינה חמורה | תסמינים חמורים, נשירת שיער, זיהומים. דורש טיפול נמרץ. ~50% הישרדות ללא טיפול. |
| 4-6 סיוורט | LD50 (מנה קטלנית 50%) | כשל במח העצם, דימום, זיהומים. ~10% הישרדות ללא טיפול, ~50% עם טיפול. |
| >6 סיוורט | בדרך כלל קטלני | נזק מסיבי לאיברים. מוות בתוך ימים עד שבועות גם עם טיפול. |
ALARA: נמוך ככל האפשר באופן סביר
זמן
צמצם את זמן החשיפה
עבוד במהירות ליד מקורות קרינה. חתוך את הזמן בחצי = חתוך את המנה בחצי.
מרחק
הגדל את המרחק מהמקור
הקרינה פועלת לפי חוק הריבוע ההפוך: הכפל את המרחק = ¼ מהמנה. זוז אחורה!
מיגון
השתמש במחסומים מתאימים
עופרת לקרני רנטגן/גמא, פלסטיק לבטא, נייר לאלפא. בטון לנייטרונים.
מיתוסים על קרינה מול מציאות
כל קרינה מסוכנת
פסק דין: שקר
אתה חשוף כל הזמן לקרינת רקע טבעית (~2.4 מיליסיוורט לשנה) ללא נזק. מנות נמוכות מהדמיה רפואית נושאות סיכונים זעירים, שבדרך כלל מוצדקים על ידי התועלת האבחנתית.
לגור ליד תחנת כוח גרעינית זה מסוכן
פסק דין: שקר
המנה הממוצעת ממגורים ליד תחנת כוח גרעינית: <0.01 מיליסיוורט לשנה. אתה מקבל פי 100 יותר קרינה מקרינת הרקע הטבעית. תחנות כוח פחמיות פולטות יותר קרינה (מאורניום בפחם)!
סורקים בשדות תעופה גורמים לסרטן
פסק דין: שקר
סורקי פיזור אחורי בשדות תעופה: <0.0001 מיליסיוורט לסריקה. תצטרך 10,000 סריקות כדי להשתוות לצילום חזה אחד. הטיסה עצמה נותנת פי 40 יותר קרינה.
צילום רנטגן אחד יפגע בתינוק שלי
פסק דין: מוגזם
צילום רנטגן אבחנתי יחיד: <5 מיליסיוורט, בדרך כלל <1 מיליסיוורט. הסיכון לנזק עוברי מתחיל מעל 100 מיליסיוורט. עם זאת, יש ליידע את הרופא אם את בהריון - הוא ימגן את הבטן או ישתמש בחלופות.
אפשר להמיר גריי לסיוורט פשוט על ידי שינוי שם היחידה
פסק דין: פישוט מסוכן
נכון רק עבור קרני רנטגן וגמא (Q=1). עבור נייטרונים (Q=5-20) או חלקיקי אלפא (Q=20), עליך להכפיל במקדם Q. לעולם אל תניח ש-Q=1 מבלי לדעת את סוג הקרינה!
קרינה מפוקושימה/צ'רנוביל התפשטה ברחבי העולם
פסק דין: נכון אך זניח
נכון שאיזוטופים זוהו ברחבי העולם, אך המנות מחוץ לאזורי ההרחקה היו זעירות. רוב העולם קיבל <0.001 מיליסיוורט. קרינת הרקע הטבעית גבוהה פי 1000.
קטלוג יחידות הקרינה המלא
מנה נספגת
| יחידה | סמל | קטגוריה | הערות / שימוש |
|---|---|---|---|
| גריי | Gy | מנה נספגת | היחידה הנפוצה ביותר בקטגוריה זו |
| מיליגריי | mGy | מנה נספגת | היחידה הנפוצה ביותר בקטגוריה זו |
| מיקרוגריי | µGy | מנה נספגת | היחידה הנפוצה ביותר בקטגוריה זו |
| ננוגריי | nGy | מנה נספגת | |
| קילוגריי | kGy | מנה נספגת | |
| ראד (מנת קרינה נספגת) | rad | מנה נספגת | יחידה ותיקה למנה ספוגה. 1 ראד = 0.01 גריי = 10 מיליגריי. עדיין בשימוש ברפואה האמריקאית. |
| מיליראד | mrad | מנה נספגת | היחידה הנפוצה ביותר בקטגוריה זו |
| קילוראד | krad | מנה נספגת | |
| ג'אול לקילוגרם | J/kg | מנה נספגת | |
| ארג לגרם | erg/g | מנה נספגת |
מנה שוות ערך
| יחידה | סמל | קטגוריה | הערות / שימוש |
|---|---|---|---|
| סיוורט | Sv | מנה שוות ערך | היחידה הנפוצה ביותר בקטגוריה זו |
| מיליסיוורט | mSv | מנה שוות ערך | היחידה הנפוצה ביותר בקטגוריה זו |
| מיקרוסיוורט | µSv | מנה שוות ערך | היחידה הנפוצה ביותר בקטגוריה זו |
| ננוסיוורט | nSv | מנה שוות ערך | |
| רם (רנטגן שווה ערך לאדם) | rem | מנה שוות ערך | יחידה ותיקה למנה שקולה. 1 רם = 0.01 סיוורט = 10 מיליסיוורט. עדיין בשימוש בארה"ב. |
| מילירם | mrem | מנה שוות ערך | היחידה הנפוצה ביותר בקטגוריה זו |
| מיקרורם | µrem | מנה שוות ערך |
רדיואקטיביות
| יחידה | סמל | קטגוריה | הערות / שימוש |
|---|---|---|---|
| בקרל | Bq | רדיואקטיביות | היחידה הנפוצה ביותר בקטגוריה זו |
| קילובקרל | kBq | רדיואקטיביות | היחידה הנפוצה ביותר בקטגוריה זו |
| מגהבקרל | MBq | רדיואקטיביות | היחידה הנפוצה ביותר בקטגוריה זו |
| גיגהבקרל | GBq | רדיואקטיביות | היחידה הנפוצה ביותר בקטגוריה זו |
| טרהבקרל | TBq | רדיואקטיביות | |
| פטהבקרל | PBq | רדיואקטיביות | |
| קירי | Ci | רדיואקטיביות | היחידה הנפוצה ביותר בקטגוריה זו |
| מיליקירי | mCi | רדיואקטיביות | היחידה הנפוצה ביותר בקטגוריה זו |
| מיקרוקירי | µCi | רדיואקטיביות | היחידה הנפוצה ביותר בקטגוריה זו |
| ננוקירי | nCi | רדיואקטיביות | |
| פיקוקירי | pCi | רדיואקטיביות | היחידה הנפוצה ביותר בקטגוריה זו |
| רתרפורד | Rd | רדיואקטיביות | |
| התפרקות לשנייה | dps | רדיואקטיביות | |
| התפרקות לדקה | dpm | רדיואקטיביות |
חשיפה
| יחידה | סמל | קטגוריה | הערות / שימוש |
|---|---|---|---|
| קולון לקילוגרם | C/kg | חשיפה | היחידה הנפוצה ביותר בקטגוריה זו |
| מיליקולון לקילוגרם | mC/kg | חשיפה | |
| מיקרוקולון לקילוגרם | µC/kg | חשיפה | |
| רנטגן | R | חשיפה | היחידה הנפוצה ביותר בקטגוריה זו |
| מילירנטגן | mR | חשיפה | היחידה הנפוצה ביותר בקטגוריה זו |
| מיקרורנטגן | µR | חשיפה | |
| פרקר | Pk | חשיפה |
שאלות נפוצות
האם אני יכול להמיר גריי לסיוורט?
רק אם אתה יודע את סוג הקרינה. עבור קרני רנטגן וקרני גמא: 1 גריי = 1 סיוורט (Q=1). עבור חלקיקי אלפא: 1 גריי = 20 סיוורט (Q=20). עבור נייטרונים: 1 גריי = 5-20 סיוורט (תלוי אנרגיה). לעולם אל תניח Q=1 ללא אימות.
האם אני יכול להמיר בקרל לגריי או לסיוורט?
לא, לא ישירות. בקרל מודד את קצב הדעיכה הרדיואקטיבית (פעילות), בעוד שגריי/סיוורט מודדים את המנה הספוגה. המרה דורשת: סוג איזוטופ, אנרגיית דעיכה, גיאומטריית מקור, מיגון, זמן חשיפה ומסת רקמה. זהו חישוב פיזיקלי מורכב.
מדוע ישנם ארבעה סוגי מדידה שונים?
מכיוון שהשפעות הקרינה תלויות במספר גורמים: (1) אנרגיה שנספגה ברקמה (גריי), (2) נזק ביולוגי מסוגי קרינה שונים (סיוורט), (3) כמה המקור רדיואקטיבי (בקרל), (4) מדידה היסטורית של יינון אוויר (רנטגן). כל אחד משרת מטרה שונה.
האם 1 מיליסיוורט מסוכן?
לא. קרינת הרקע השנתית הממוצעת העולמית היא 2.4 מיליסיוורט. צילום חזה הוא 0.1 מיליסיוורט. מגבלות תעסוקתיות הן 20 מיליסיוורט לשנה (בממוצע). מחלת קרינה חריפה מתחילה סביב 1,000 מיליסיוורט (1 סיוורט). חשיפות בודדות של מיליסיוורט מהדמיה רפואית נושאות סיכון זעיר לסרטן, שבדרך כלל מוצדק על ידי התועלת האבחנתית.
האם עלי להימנע מסריקות CT בגלל קרינה?
סריקות CT כרוכות במנות גבוהות יותר (2-20 מיליסיוורט) אך הן מצילות חיים במקרי טראומה, שבץ מוחי ואבחון סרטן. יש לפעול לפי עיקרון ALARA: ודא שהסריקה מוצדקת מבחינה רפואית, שאל על חלופות (אולטרסאונד, MRI), והימנע מסריקות כפולות. היתרונות בדרך כלל עולים בהרבה על הסיכון הקטן לסרטן.
מה ההבדל בין ראד לרם?
ראד מודד את המנה הספוגה (אנרגיה פיזית). רם מודד את המנה השקולה (השפעה ביולוגית). עבור קרני רנטגן: 1 ראד = 1 רם. עבור חלקיקי אלפא: 1 ראד = 20 רם. רם מתחשב בעובדה שחלקיקי אלפא גורמים לנזק ביולוגי גדול פי 20 ליחידת אנרגיה מאשר קרני רנטגן.
מדוע איני יכול לגעת במחברות של מארי קירי?
המחברות, ציוד המעבדה והרהיטים שלה מזוהמים ברדיום-226 (זמן מחצית חיים של 1,600 שנים). לאחר 90 שנה, הם עדיין רדיואקטיביים מאוד ומאוחסנים בקופסאות מצופות עופרת. נדרש ציוד מגן ודוזימטריה כדי לגשת אליהם. הם יישארו רדיואקטיביים במשך אלפי שנים.
האם מסוכן לגור ליד תחנת כוח גרעינית?
לא. המנה הממוצעת ממגורים ליד תחנת כוח גרעינית: <0.01 מיליסיוורט לשנה (כפי שנמדד על ידי מוניטורים). קרינת הרקע הטבעית גבוהה פי 100-200 (2.4 מיליסיוורט לשנה). תחנות כוח פחמיות פולטות יותר קרינה עקב אורניום/תוריום באפר הפחם. לתחנות כוח גרעיניות מודרניות יש מחסומי בלימה מרובים.
מדריך כלים מלא
כל 71 הכלים הזמינים ב-UNITS